משמעות המוזיקה לאם ולעובר
כפי שמספרת, קארין ברזילי, במאמרה, "שיר לשירים", מחקר של ד"ר טלי טוראל גורלי ממכללת לוינסקי, השתתפה מקסי מרכוס וידר, והיא מספרת שלאורך ההיריון היא השמיעה לעובר שלה בבטן מוזיקה באופן קבוע. ביום ברית המילה, כאשר הבית המה ורעש והתינוק שלה צרח ובכה, היא השמיעה לו את אותה המוזיקה ששמע בבטן והמוזיקה גרמה לו להירגע. כמו כן ישנם דיווחים של זמרות שטוענות כי העובר שלהן הפך שקט ורגוע יותר בזמן שהן היו שרות וכן לאחר הלידה כאשר השמיעו לתינוקם את אחד השירים ששרו כשהיה עדיין ברחם, השיר הרגיע אותו מאוד. מלבד העובדה שמוזיקה מהווה גורם מרגיע לאם ולעובר, יש לה גם השפעות מאוחרות יותר לאחר שהתינוק נולד. במחקר זה נבדקה השפעתה של המוזיקה על יילודים. מתוך עבודתו של ד"ר אבי גלבוע, מרצה במחלקה למוזיקה מאוניברסיטת בר אילן ותרפיסט במוזיקה, עולה אף שכאשר משמיעים לתינוק בימיו הראשונים מוזיקה שכבר הושמעה לו בזמן שהותו בבטן אמו, הרי שהמוזיקה הזו נותנת לו תחושה כאילו הוא שוב ברחם המוגן, החמים והטוב.
השמיעה מתפתחת מוקדם יחסית בחיים העובריים. העבודה האחרונה שפורסמה טוענת שהעובר מגיב לצלילים בסביבות השבוע ה-16 להריון או אפילו כבר בשבוע ה-12. התגובה לצלילי שפה מתרחשת כנראה בסביבות השבוע ה-24. עם זאת, נראה כי כל מחקר חדש מגלה שהדברים האלה מתרחשים מוקדם יותר. באופן ברור בטרימסטר השלישי, העובר לומד הרבה דרך צלילי הסביבה. הוא מקשיב בעיקר לקולות מוכרים ולשפה שאליה הוא חשוף. העובר שומע את קולה של אמו יותר טוב מאחרים, מפני שהוא משודר בצורה ישירה ע"י ריטוט דרך גוף האם וכמו כן דרך השמיעה של האוזן העוברית שקולטת צלילים מחוץ לרחם. הצלילים האלה אינם מוסווים ע"י דופק האם או ע"י קרקורי הקיבה, מפני שאלו נמוכים יותר מאשר צלילי הקול. התינוק יכול להכיר את האנשים שבסביבתו ולשמוע קולות מוכרים באופן סלקטיבי. למרות שמערכת השמיעה של התינוק פועלת כבר בשלושת החודשים שלפני הלידה, היא מעט מעומעמת בלידה. זה בגלל שיש מי שפיר באוזן התיכונה,ולוקח מספר ימים עד שמי השפיר נספגים.
 לאחר חמישה חודשים האוזן המזרחית והתיכונה מגיעות לגודל של כמעט אדם מבוגר ומערכת השמיעה הופכת להיות פונקציונאלית לחלוטין בסביבות שבוע 30 להיריון. מרגע זה העובר שומע רחשים ורעשים כמו דופק לב אמו, קצב לבה, זרימת הדם שלה ואף את קולה. מעבר לרעשים הטבעיים שהעובר נחשף אליהם. נראה כי לתינוקות יש 'טעם מוזיקלי' משל עצמם כבר בהיותם ברחם, הם מעדיפים או מגיבים למוזיקה כזאת או אחרת. שיטת טומאטיס שפיתח אלפרד טומאטיס לפני 35 שנים בצרפת, טוענת כי האזנה למוזיקה קלאסית בתדרים גבוהים, ובמיוחד מוזיקה של מוצארט, מפתחת את המוח. לטענתו של טומאטיס, האזנה למוזיקה של מוצארט מסייעת לאם להתמודד טוב יותר עם לחצים ולהגביר את המודעות העצמית שלה. המודעות העצמית גורמת לאם להיות קשובה יותר לעוברה והיא מתקשרת איתו בצורה טובה, דבר שמקל על טראומת הלידה של התינוק. כמו כן לאחר היוולדו של התינוק, המוזיקה שהאזין לה  מפתחת אצלו את האינטליגנציה, את יכולת ההקשבה וקליטת השפה, גורמת לו להיות רגוע ועירני, ומסייעת לו בשינה טובה יותר ובאכילה טובה יותר. כמובן שיש מחלוקות לשיטה. למשל ד"ר יהודה בן אוריה, נוירופסיכולוג ומרכז לימודי הפסיכולוגיה בסמינר הקיבוצים, טוען שלדעתו השפעותיה של שיטת טומאטיס הן לטווח הקצר בלבד. הוא אינו חושב שגירויים שהעובר נחשף אליהם בבטן אימו יכולים להשפיע על רמת האינטליגנציה שלו לטווח הארוך. מה שידוע, הוא שמוזיקה משפיעה על מצב הרוח שלך ושל תינוקך. מנגינה איטית מרגיעה אותו ותעזור לו להתכונן לשינה. מנגינה נמרצת תגרום לך לרקוד עם תינוקך, ושניכם תיהנו מאוד. כאשר אמא מחליטה להשמיע לעובר שלה מוזיקה בהיותו בבטנה, מומלץ שהיא תאהב את המוזיקה שהיא בוחרת עבורו. במידה והאם לא מחוברת למוזיקה זו ומאד לא נהנית ממנה, הרי שהעובר שלה יחוש זאת והרי שהאפקט של השמעת מוזיקה לעובר לא יעבוד במקרה כזה.
 

מה יעדיף תינוקך
  היות ותינוקך נולד עם חוש שמיעה מפותח, הוא מסוגל להעריך את צלילי המוזיקה המורכבים ביותר. והיות ודפוסי הצלילים והקצבים של המוזיקה הקלאסית הם קרובים יותר למלודיה של הקול האנושי מאשר סוגים אחרים של מוזיקה, תינוקות מעדיפים אותה. אי אפשר לדעת האם המוזיקה הזאת תהפוך אותו למדען, מה שבטוח הוא שמוזיקה מהנה אותו. דבר נוסף שיכול לגרום הנאה לתינוקך זה כשמדברים איתו. הוא אוהב לשמוע את קול אימו ולומד על השפה באמצעות כל מילה שהיא אומרת.
תינוקות בני יומם, כאמור, יעדיפו מוזיקה שקטה ורגועה. מוזיקה מונוטונית שתזכיר להם את הימים שבהם שהו בבטן אמם. בהמשך, כאשר התינוק גדל, כדאי לחשוף אותו לסגנונות שונים של מוזיקה. סוגי מוזיקה שונים באים מתרבויות שונות ולכן ככל שאוזנו של התינוק (ולאחר מכן הילד) תיחשף לסגנונות שונים של מוסיקה, יהיה לו קל יותר להיחשף לתרבויות שונות והוא יהיה יותר סובלני כלפיהן. 
כאשר חושפים תינוקות בכל שלב למוזיקה, חשוב לדעת כי קולות וצלילים שונים יכולים לגרום למגוון רחב של תגובות מצד התינוק. ישנם צלילים שירגיעו את התינוק ולעומתם ישנם צלילים שיגרמו לו לבהלה ותחושה של פחד וחרדה. צלילים עדינים ושקטים בדרך כלל                                                                                                              
נעימים יותר לתינוקות ולעומתם צלילים חזקים וגבוהים יוצרים את הרתיעה. תינוקות כאמור מעדיפים קולות אנושיים, הם מעדיפים קולות נשיים ובמיוחד את קולה של אמם.
 כיום קיימים מיתוסים בדבר הקשר שבין השמעת מוזיקה קלאסית לתינוק לבין התפתחותו. אחד המיתוסים הללו בא לידי ביטוי במושג "אפקט מוצארט". באמצע שנות ה-90 נערך בארה"ב מחקר שבדק את השפעת האזנה למוסיקה של מוצארט על התפיסה המרחבית של האדם. במחקר השתתפה קבוצת סטודנטים ומתוצאות המחקר ניתן היה לראות את השיפור ביכולת המרחבית של משתתפי המחקר. השיפור היה לטווח הקצר בלבד. בעקבות מחקר זה נחשפה קבוצת ילדים בגיל הרך למוזיקה של מוצארט וגם כאן נראה שיפור ניכר במבחני התפיסה המרחבית של משתתפי המחקר בהשוואה לקבוצת הביקורת. מה שעדיין לא הוכח הוא מה הקשר בין המוזיקה של מוצארט לבין התפיסה המרחבית וכן לאורך כמה זמן נשמר השיפור.
בעקבות מחקרים אלה ואחרים עלתה המודעות לגבי סגולותיה של המוזיקה הקלאסית בכלל ושל מוצארט בפרט. אורית מועלם, דוקטורנטית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בר אילן אומרת שחשיפת פעוטות למוזיקה קלאסית איננה רק לשם שיפור היכולות הקוגניטיביים שלהם אלא גם בגלל ההנאה הרגשית שנוצרת בעקבות ההאזנה למוזיקה זו. מועלם מוסיפה ואומרת כי השירה של ההורה לתינוקו עוזרת למקד את תשומת ליבו של התינוק ואת תפיסת השפה שלו וכן היא מחזקת את התקשורת הרגשית בין ההורה לתינוקו. לטענתה מוזיקה קלאסית אמנם מועילה להתפתחות התינוק אך היא איננה באה במקום השירה האינטואיטיבית של ההורים לתינוקם.
 

פסיביות ואקטיביות של המוזיקה בחיינו
עופר טוראל, המפקח על החינוך המוזיקלי במשרד החינוך, טוען שיש הבדל גדול בין האזנה פסיבית למוסיקה לבין האזנה אקטיבית. טוראל טוען שכאשר הורה מושיב את תינוקו  קשור מול קלטת מוזיקה בטלוויזיה, הוא גורם לאפקט המוזיקלי ללכת לאיבוד. האזנה פסיבית זו למוסיקה הופכת את הקלטות לחסרות ערך שהרי תינוקות וילדים קולטים את המוזיקה בצורה טובה יותר תוך כדי תנועה.מרגע היוולדנו אנו מפיקים צלילים. בעצם, עד שנרכוש שפה, אנו מביעים עצמנו בעזרת צלילים: בכי, יבבה, מלמול, צחוק וצעקה. העולם מחזיר לנו בצליל ומנגינה. הצלילים אינם זרים לנו, עוד בהיותנו ברחם שמענו רעשים: קולות רמים,                                                                                  
דופק לב ובשלב מתקדם של ההריון- הצלחנו לשמוע ואף לזהות את קול אמנו.
בעזרת המוזיקה הילד מסוגל לבצע סובלימציה - מצב שבו הילד מצליח לתעל את רגשותיו, ובכך הוא מגיע לידי צלילות תחושותיו. למוזיקה יש קצב, עוצמה, מהירויות ומצבי רוח, כל אלה יוצרים אצל הילד הזדהות ומאיצים בו לבטא את תחושותיו באופן מיידי וללא מילים.
רויטל חברון, בוגרת המדרשה למוזיקה במכללת לוינסקי, החליטה להפנות את כל כולה ליצירה ולהלחנה עבור ילדים. היא מלמדת מקצבים שונים ובעיקר מלמדת הקשבה לקצב האישי של כל ילד וילד."הקצב חשוב לחיי היומיום שלהם, ישנם ניגודים, תחושות מגוונות ומצבי רוח מעורפלים שלא תמיד קל לנסח אותם במילים ולמוזיקה יש את כל המגוון האפשרי: היא שמחה ועצובה, בעלת צלילים ארוכים וקצרים, מהירה ואיטית, מונוטונית ומפתיעה, מרדימה ומעירה, ניגודית ומשלימה. בקיצור, כל מה שאפשר להעלות על הדעת ויותר.
 בכיתה עם בעיות משמעת, המורגלים לשיטת הוראה פרונטאלית, ניסו צורת לימוד מסוג שונה: בדרמה ובצלילים. לימוד קריאה דרך שירים, חיפוש אחר מילים נרדפות המעשירות את השפה, שימוש בשירים שהם למדו בגן כדי לחזק אצלם את הדברים שהם מכירים וטובים בהם. כל ילד לומד בקצב שלו תוך שימוש יצירתי בקשר בין חוש השמיעה למיומנות הכתיבה  משפרת את חוש השמיעה ומסייעת מאוחר יותר לילדים להפעיל חשיבה מקדימה לפני שהם כותבים או מסכמים את דברי המורה. בעיות המשמעת פחתו והרגלי למידה נרכשו והרבה מזה. אנחנו, מטבענו, יצורים ריתמיים וכדאי לנו להאזין למוזיקה המקיפה אותנו והקיימת בנו. אנחנו שומעים מוזיקה אבל גם מייצרים אותה. יחסי גומלין אלה הם שחושפים אותנו לעולם מלא גוונים ותרבויות המהווים צמיחה והתפתחות רגשית של כל אדם ואדם כפרט.
תוצאות המחקר שעשיתי בנושא מודעות למשמעות הצלילים והמוזיקה, לאם ולעובר בזמן ההיריון ולאחריו, והאם יש הבדל במודעות בין לידה ראשונה לשנייה (בהנחה שאולי האם, לאחר לידה אחת הבינה את משמעות חשיפתה וחשיפת ילדה אל צלילים ומוזיקה). 
המחקר נעשה בקרב אמהות בעלות שני ילדים ומעלה. טווח גילאי האמהות  הנחקרות רחב  וזאת על מנת לבחון האם היה הבדל בשימוש במוזיקה בדור אחד אחורה מול דור האמהות של היום. גילאי הנשים נע בין 30+ ל- 60. אין חשיבות במחקר זה לעיסוקן של האמהות וגם המסגרת בה נשאלו האמהות זניחה למחקר ואינה אחידה בכוונה (בית חולים, טיפות חלב, גינות ציבוריות וכ'ו). מספר הנשאלות שלפיהן נעשה המחקר הוא 15 נשים. בכדי להגיע למסקנות חותכות, היה צורך לשאול יותר ממאה אמהות, אך מכורח הנסיבות נעשה רק בקרב 15 אמהות.
מסקנות או תוצאות המחקר היו די צפויות:
•כ- 40% מהאמהות אוהבות מוזיקה מאוד, אך מאזינות לה בצורה לא סדירה, "כשיוצא".
•כ- 46% מהאמהות נעות כשהן מאזינות למוזיקה במידה בינונית, זאת אומרת, שרוב האמהות אינן נעות במידה רבה ולכן לא יראו חשיבות לתנועה ולשימוש במוזיקה כדי להירגע.
•כ-33% מהנשים מעידות שהשתמשו במוזיקה במידה מועטה, בהריון הראשון, בזמן שרק 0.6% מעידות שהשתמשו במוזיקה ככלי הרגעה עבורן בהריון הראשון.
•אין כמעט שינויים לגבי ההיריון השני. שימוש במוזיקה בהריון השני בקרב אמהות השתפר באחוז אחד.
•לפי תוצאות המחקר, רוב הנשים מאמינות שהן יודעות מה חשיבות המוזיקה והצלילים, במידה בינונית.
•כ- 66% מהאמהות, לא השתמשו בקולות בזמן הלידות. מה שנותן לי להסיק מזה, שהן לא באמת הבינו עד כמה המוזיקה היא משמעותית, והפקת קול בפרט.
•כ- 46% מהאמהות שרות לילדיהן וכן משתמשות בכלי זה לאחר הלידה.
•גם בהשוואה בין אהבת המוזיקה בפני הילד הראשון לשני, יש הבדל של אחוז אחד לגבי אהבתו של הילד השני, אך זה לא משמעותי הכלל, בנסיבות של מס' קטן של נשאלים.
•כ- 73% מהאמהות מודעות מאוד למשמעות המוזיקה אצל ילדיהן. מה שלא מגיע לידיי יישום אצלן, עצמן.
 

מסקנות:
המסקנות שאני הגעתי אליהן מתבטאות במספר רבדים.
נתחיל בהריון. אין כמעט משמעות לעובר כשהוא עדיין בשלב של תינוק מדומיין. רוב ההורים אוהבים מוזיקה ומאזינים לה בצורה כזאת או אחרת, אך האמהות ברובן לא עושות בה שימוש, בכדי להקל עליהן מכאבים, מסטרס או מכל סיבה שהיא.
ההורים אולי מביעים ידע בנושא המשמעות של המוזיקה אך לא מביאים לידיי ביצוע אלא רק לאחר הלידה. ז"א, יש מודעות לשימוש במוזיקה ככלי הרגעה אך לא משתמשים בו בזמן ההריון, אחוז ממש קטן מההורים עושה בזה שימוש. דבר נוסף שעלה מן הסקר הוא, שאין הרבה שינוי בין הדורות. גם נשים שהן סבתות היום וגם נשים שהן אמהות טריות, משתמשות בצורה זהה אל השימוש במוזיקה לצורך הרגעה. השינוי היחיד שיש הוא בהיצע. היום יש הרבה קלטות ילדים, ולכן יש מרחב גדול יותר של צלילים ומוזיקה.

 

סיכום והמלצות
יכולת ההאזנה של התינוקות היא מורכבת יותר ממה ששיערו בעבר. התינוקות מסוגלים להבחין בין גבהים שונים של צלילים וכן בין מקצבים שונים. התינוקות שומעים כבר מהיותם ברחם אמם ולכן טבעי הוא, שנמשיך להשמיע להם מוזיקה מיד עם לידתם. המוזיקה תרגיע אותם ואת האמהות, תאפשר להם לישון טוב יותר, תגרום להם הנאה וכן מבחינה פרקטית תפתח אותם מוטורית, שכלית ורגשית. להורים יש תפקיד משמעותי ביותר בלמידה זו, מפני שהם בעצמם יכולים להיעזר בהרגעות, במיוחד בתקופת ההיריון. כאשר מדברים על חשיבות המוזיקה בחיי התינוק, הרי שאחד הדברים החשובים שהורה יכול לעשות עבור תינוקו הוא לשיר לו גם אם איננו זמר מקצועי. מה שחשוב הוא שההורה ישיר בקול נעים, יזיז את גופו וייהנה תוך כדי השירה. בצורה זו מעביר ההורה לתינוקו את המסר כי המוזיקה היא דבר נעים ומהנה וכי היא חלק בסיסי ובלתי נפרד מחיי היום יום. חשוב להסביר לנשים, איך כלי כל כך פשוט וזמין כמוזיקה, יכול לשמש לנו כעזר במצבי סטרס, בהריון או בכלל בחיים. חשוב לדבר בקורס הכנה ללידה על השימוש בקול ככלי מקדם לידה (ירידת התינוק לתעלת הלידה), ועד כמה חשוב להשתמש בקולנו, בכדי להרגיע את תינוקינו.  השימוש במוזיקה מקובל בעיקר לילד, אך האם צריכה להבין שגם בשבילה הוא כלי עזר נחוץ ומאוד נוח לשימוש. 
כל שנותר להגיד הוא- לא נפסיק לשיר... תשירו במקלחת, בנסיעה וסתם כשמתחשק להשתטות.

ביבליוגרפיה:
1."כמה חשובה המוזיקה בשנה הראשונה לחיי התינוק", יסמין פליגלמן,(מדריכת שפת הטף ומדריכת הורים לעיסוי תינוקות). www.doula.co.il
2. " שיר לשירים", קארין ברזילי, 2003.
3. "מוזיקה תוך ריחמית", דרור גרין, 2000.
4. " מה את יכולה לשמוע" www.pampers.co.il 
5. "טבעי ללדת", גילה רונאל, מירה ארצי-פדן, עלמה כהן-ורדי, כתר הוצאה לאור, 2002.
6. "לידה פעילה", ג'נט בלאסקאס,אלטרנטיבות הוצאה לאור, 1992.